מסע קסום ברחבי פורטוגל – פוז'אדות, יין וסרדינים – יומן מסע

מסע קסום ברחבי פורטוגל – פוז'אדות, יין וסרדינים

מסע קסום ברחבי פורטוגל – פוז'אדות, יין וסרדינים

בביצוע ד.ק.ל.א. יועצי תיירות עם  עזי לוין. ג'וני קלוט.

 

פורטוגל איננה רק פוז'אדות סרדינים וכדורגל. ד.ק.ל.א. יועצי תיירות ארגנה מסע מכוניות אל ליבה של פורטוגל עריה, הרריה וחופי הים האטלנטי. ביססנו את רוב הלינות  בפוז'אדות החווייתיות של פורטוגל.

מהי פוזאדה?  הפוז'אדה היא מלון שממוקם בנקודות נוף, ארמונות ובאתרים היסטוריים  שהוסבו לבתי מלון יוקרתיים ומפנקים תוך שמירה קפדנית על אווירת המקום והמבנה. הפוזאדה של קאשקייש בנויה בתוך חומותיו של המבצר שמשקיף על הנמל העתיק, הפוזאדה של אסטרמוז אף היא ממוקמת בתוך הארמון העתיק ומחדריה נשקף נוף מרהיב אל עיירה ראשונית על בתיה הלבנים ועמק פורה זרוע כרמים ומטעים. הפוז'אדה של בלמונטה ממוקמת בבניין שהיה מנזר-מבצר, חדריו אמנם תאי נזירים אבל מאובזרים ברמה של חמישה כוכבים שלא לדבר על המטבח העילי שמציעות הפוז'אדות.

הפוז'אדה של אופורטו הסבה ארמון מן המאה ה-18 שעל שפת נהר הדוארו למלון 5 כוכבים דה לקס.

בכל אלו ביקרנו, התגוררנו וגם טעמנו. את הטיול הדריך עזי לוין מצוות ד.ק.ל.א. יועצי תיירות.

דקלא יועצי תיירות תקיים מסע נוסף בפורטוגל במתכונת הזו בחודש אפריל 2013 הקבוצה תוגבל לחמש מכוניות בלבד!!! ההרשמה לטיול ופרטים נוספים באתר דקלא ובטלפון לעזי או לג'וני ולמשרדנו.

יום שלישי 02.10 : יצאנו בטיסה דרך פרנקפורט לליסבון בירת פורטוגל (אין טיסות ישירות בין תל אביב לליסבון אלא רק טיסות שכר בתקופת הקיץ בשעות מאוד לא נוחות). קיבלנו את המכוניות  התאקלמות קלה ולדרך לכוון הפוז'אדה הראשונה בקשקאיש Cascais שלחוף האוקיאנוס האטלנטי  ברביירה של ליסבון. פקק תנועה אדיר בכביש מספר 5 (משחק הכדורגל בין בנפיקה לברצלונה הוא שגרם לו), התפזרנו לכל רוח ובאמצעות מכשירי הקשר והכוונה של ה-GPS של רן כרמי הגענו כולנו אל חצר המבצר הפוז'אדה של קאשקייש. יצאנו לאכול דגים וסרדינים במסעדה של דון מנולו. אחדים מאתנו העדיפו להתנסות במטבח העילי של הפוז'דה.

פוסדה בפורטוגל - צולם ע"י ג'וני קלוט

פוז'דה בפורטוגל – צולם ע"י ג'וני קלוט

יום רביעי 03.10 : ארוחת הבוקר מוגשת בחדר אוכל שמשקיף אל המרינה, ושפך נהר הטאג'ו אל האוקיאנוס. יום טיול אל הסיירה בריביירה של סינטרה. טיפסנו בהר דרך יערות עבותים שמהווים שמורת טבע מיוחדת במינה, על אחת מהפסגות המרהיבות בנוי ארמון Palacio de Pena, הארמון נבנה באמצע המאה ה-19 לשמש מעון לבעלה של מלכת פורטוגל מריה השנייה הנסיך סקס קובורג. הארמון הוא אוסף של סגנונות ארכיטקטוניים וחדריו עמוסי יצירות אומנות. הפסקה וקפה על המרפסת מול הנוף המרהיב גורם לנו לאהוב את החיים מחדש. המשכנו לעבר העיירה סינטרה שהוכרזה לא מכבר כשמורת אונסק"ו, מוקפת חומה עוד מתקופת הכיבוש המוסלמי (עד המאה  ה13)  החומה מתפתלת על הגבעות  מסביב לעיירה הלבנה.

שוטטנו בסמטאות שמציעות טעימות יין פורט, ממרפסת הכנסייה נשקף נוף רכס ההרים (סיירה) של סינטרה. המשכנו דרך עיירות ציוריות לעבר חוף הים אל הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה Cabo de Roca בנקודה זו עמד המשורר הלאומי של פורטוגל כמויש בן המאה ה-15 שהנציח את המסעות של גדולי המגלים הפורטוגזים וטבע את האמרה "כאן מסתיימת הארץ ומתחיל הלא נודע", אמרה זו מדגישה את גודל ההישגים, האומץ והיזמה של המגלים הפורטוגזים.

קאבו דה רוקה, פורטוגל - צולם ע"י ג'וני קלוט

קאבו דה רוקה, פורטוגל – צולם ע"י ג'וני קלוט

המשכנו לאורך החוף אל עיירת הנופש אשטוריל, כאן קבעו להם משכן מלכי אירופה הגולים של מלחמת העולם השנייה, כאן גם נולד מלך ספרד הנוכחי חואן קארלוס כאשר סבו ויתר על כס המלוכה הספרדי ב 1911. הארמונות של אותם שועי עולם עדיין עומדים על תילם לאורך החוף מוקפים בגנים מרהיבים. בעיר גם מצוי קזינו ענק (בבעלות של סינים מהונג קונג). מכאן כל מכונית לעצמה מי למלון או לארוחת צהרים מאוחרת מול הים באשטוריל או למדרחוב של קאשקייש.

יום חמישי  04.10 :נפרדים מהפוז'דה של קשקאישבארוחת בוקר מפנקת אל מול הים ונמל הדייג. חזרנו לאורך החוף לכוון ליסבון כדי לחצות את נהר הטאג'ו על גשר ענק שמזכיר מעט את ה"גולדן גייט" (נבנה גם על ידי אותה חברה אמריקאית) גשר ה- "25 באפריל" כאשר נבנה הגשר הוא נשא את שמו של הרודן סאלאזאר, "מהפכת הקטיפה" שהתחוללה ללא שפיכות דמים התרחשה ב-25 לאפריל 1974 ומכאן שמו עד היום. חצינו את הגשר תוך תצפית מרהיבה על כל העיר לכוון מזרח אל העיר אבורה. אנו באזור אלנטחו , יערות של עצי אלון השעם כל מלוא העין, פורטוגל, ומחוז אלנטחו בפרט הינה עדיין המקור הטוב ביותר לפקקי ותעשיית השעם בתעשיית יין איכותית שמכבדת את עצמה. סטינו מעט מהדרך לצפות בתופעה ניאוליטית קדומה מלפני ששת אלפים שנה, מסר מתושבי האזור שקדמו לקלטים והוויזיגוטים של חצי האי האיברי, משמעותם ומטרתם של ה"דולמנים" הפזורים במערבה של ספרד צרפת ואנגליה אינם ברורים די צרכם, אתרי קבורה, שעוני שמש אתרי פולחן?

העיר אבורה אף היא שמורת אונסק"ו היא פנינה מוקפת חומה של ימי הביניים ושרידי חומה רומית עתיקה, העיר פרחה בתקופה הרומית ובמאות ה-16 וה-17 בדרך המסחר מן האטלנטי אל מערב ספרד.

באותם השנים הייתה אבורה מרכז לימודים ואומנויות, האוניברסיטה הישועית משכה אליה סטודנטים רבים, ומלכי פורטוגל נהגו להתגורר בעיר לעיתים מזומנות. העיר ירדה מגדולתה כאשר סופחה פורטוגל לספרד ב-1580 למשך כ-100 שנים. ביקרנו בעיר ובכנסיית מיסרקורדיה Misericordia, חלל הכנסייה הקטנה מצופה כולו אריחי קרמיקה מצוירים (אז'ולחוס), אסול = כחול בשפה הפורטוגזית, אומנות שהובאה על ידי המורים ממרוקו ומעטרת ארמונות, כנסיות ואפילו תחנות רכבת ברחבי חצי האי האיברי ובפורטוגל בפרט. ארוחת צהרים מקומית וטעימה במדרחוב ה-5 באוקטובר והלאה לבורבה, ה"הזהב הלבן" של פורטוגל. העיירה בורבה נמצאת בלב אזור כרייה וייצור השיש של פורטוגל,  בתי העיירה , אבני השפה ואפילו עמודי החנייה עשויים שיש לבן, יצאנו אל מחוץ לעיר, מכתשים ענקיים ועמוקים פעורים בסביבות העיר  ולידם גבעות של פסולת שיש ונקל להבין מדוע אבני השפה בעיר ומשקופי הבתים עשויים שיש.

הגענו אל הפוז'אדה בעיירה אסטרמוס, במרומי ההר גבוה מעל עיירה לבנה ממקום מתחם הארמון שתוכו הוסב למלון יוקרתי ומיוחד במינו. קפה בגינה, וארוחת ערב ממטעמי המטבח של אזור  אלנטחו.

פורטוגל

אזולחוס בפורטוגל – צולם ע"י אלי הראל

יום שישי 05.10  רכס ההרים סיארה ממנדה שעל גבול ספרד הוא שמורת טבע הררית ומיוערת, חצינו את השמורה דרך יערות ועיירות עד למרבאו Marvao עיירת מבצר בראש ההר ממנה נשקף נוף מיוחד במינו לעבר מישורי והרי פורטוגל. בעיר העתיקה למרגלות המבצר מתקיים פסטיבל דווקא מרוקאי עם מתוקים ,עבודות רקמה, מוזיקה קצבית וליקר דובדבנים תוצרת המנזר הקרוב. המשכנו דרך העיירה פורטגם Portagem  (ששימשה כנקודת מעבר ליהודים מגורשי ספרד  ב 1492 אל פורטוגל הסמוכה) לבלמונטה (ההר היפה) עיירה בראש ההר שמשקיפה על עמק פורה ורכס הרי האסטרלה (הכוכב). בעיירה זו נתגלתה קהילת אנוסים נשכחת על ידי מהנדס יהודי מפולניה  בשנת 1917.

קהילה זעירה זו הצליחה לשרוד 500 שנה  באזור הדמדומים שבין יהדות לנצרות תוך  הסתרת יהדותם עד כדי שכחה  כמעט  מוחלטת, הנשים היו אלו  שקיימו מקצת ממנהגי היהדות בסתר. בני הקהילה התחתנו בינם לבין עצמם ככל שהדבר התאפשר  בשנת 1992 חזרו חלקם ליהדות בגלוי אולם העובדה היא שאפילו הם מקיימים מנהגים נוצריים כאלו ואחרים. בשנת 1497 אולצה יהדות פורטוגל כולה להתנצר עקב נישואין עם בית המלוכה הספרדי שהתנה את קיום הנישואים הפוליטיים החשובים האלו (לפורטוגל) בגירוש היהודים גם מאדמת פורטוגל או  אינוסם לנצרות. מלך פורטוגל קיווה לבצע ניצור "למראית עין" מאחר והעריך מאוד את תרומת הקהילה היהודית לכלכלת המדינה אלא שבמהרה הוכנסה האינקוויציה לתמונה שהכבידה את עולה על "המתנצרים החדשים" וכך גרמה לעזיבתם של רוב יהודי פורטוגל כ-30 אלף שהוו אז כ-% 3 מתושבי המדינה.

בבלמונטה גם נולד מגלה ברזיל פדרו קברל שבינואר 1500 הגיע לפתחו של נהר וקרא לו הנהר של ינואר (ריו דה ז'אנירו) מסעו זה של קברל הפך את פורטוגל לאימפריה ואת השפה הפורטוגזית למדוברת בפי למעלה מ-200 מיליון בני אדם. העיירה בלמונטה משמרת את עברה, פיסלו של קברל ניצב  בכניסה  לעיר הישנה משקיף על העמק למרגלותיו ולכוון הים. ביקרנו במוזאון היהודי ובבית הכנסת. טיפסנו עוד בהר לכוון הפוז'אדה של בלמונטה ,אולי גולת הכותרת בטיול, מבנה של מנזר שוכן בפנינת נוף משקיפה אל העמק ורכס הרי הכוכב שהוסב למלון 5 כוכבים תוך שמירה קפדנית על קווי המבנה המקורי, חדרי האורחים אינם ממוספרים  אלא נושאים שמות של נזירים שבעבר התבודדו בתאים-חדרים הללו מול הנוף המיוחד פאר היצירה של הבורא, ארוחת הערב אף היא הייתה חוויה קולינרית.

יום שבת 06.10 :נסענו אל העיר המבוצרת גוארדה, העיר הגבוה ביותר בפורטוגל במורדות הצפון מזרחיים של רכס הכוכב יופיה של הדרך ההררית נפגם קצת עקב ערפל כבד בגבהים אולם אחרי ביקור בכנסייה הגוטית המרשימה של גוארדה התבהרו השמים ויכולנו לשוטט בסמטאות העיר העתיקה וללגום קפה  מעולה בכיכר הכנסייה. אנו ממשיכים בנסיעה לכוון עמק נהר הדוארו "דרך היין של פורטוגל", סטינו מן הדרכים הראשיות ונתנו שם  לדרך בה נסענו "דרך התפוחים" הדרך התפתלה בין כפרים כאשר כל מלא העין מטעים של תפוחים, רימונים ועוד מיני פרי. נאחזנו בהיתר התלמודי שמתיר לקט רק למען השתק את הרעב. "דרך התפוחים"  התחלפה לדרך היין, העיירה לאמגו Lamego עטורה כולה בטראסות של גפנים, על גבעה במרכז העיירה ניצבת כנסייה ואליה מובילות מדרגות עטורות באריחי קרמיקה שמציירים סצנות מיתולוגיות  ומחיי הקדושים כאחד, מכיכר העיר זה מראה  מיוחד במינו. הפסקה לארוחת צהרים מאוד מקומית. והמשכנו אל העיירה Regua בירת ייצור יין הפורט על שפת נהר הדוארו, מכאן עשו ספינות מפרש קטנות מותאמות למטען חביות היין את דרכן לעיר הנמל פורטו לתהליך היישון במרתפים ויצוא יין הפורט בעיקר לאנגליה. במטבחי האצולה הבריטית היה קינוח הפורטו למסורת  ממש כמו התה של שעה 5. נסענו כברת דרך לאורך הנהר כאשר בצדי הדרכים דוכנים למכירת ענבים ותאנים, העין לא שבעה מהמראות של הנהר והכרמים שמגעים ממש עד לקו המים כאשר כל פיסת אדמה מנוצלת. "חתכנו" אל האוטוסטראדה ואל העיר פורטו ללינה בפוז'אדה על שפת הנהר, ושוב פעם ארמון מפואר שהפך למלון חמישה כוכבים עם כל המשתמע. נסיעה קצרה במונית אל רובע ריביירו לסיור בטיילת צבעונית על שפת הנהר משופעת במסעדות, בתי קפה, מועדונים וחנויות.

בתי קפה בפורטוגל - צולם ע"י אלי הראל

בתי קפה בפורטוגל – צולם ע"י אלי הראל

יום ראשון 07.10: בבוקר התייצבה מדריכה סימפטית  בשם מימלה עם אוטובוס לסיור בעיר פורטו ששימשה נמל עוד בתקופה הרומית ומכאן גם שמה של העיר. הרחובות הראשיים וכיכר הרפובליקה, תחנת הרכבת סן בנטו אולם המבואה של התחנה מצופה באריחי קרמיקה (אסולחוס) שמתארים את תולדות העיר והארץ, תמונות כפר ופולקלור מן המסד ועד לטפחות. ארמון הבורסה שנבנה לאכלס את איגוד  הסוחרים של פורטו, המבנה מבטא את עושרה של העיר שבמשך מאתיים שנה כמעט ריכזה את יבוא הזהב  הקפה והסוכר מברזיל ועד עצם היום הזה את יצוא היין  של פורטוגל. אולם ערבי בסגנון מרוקו ואולם סיני ועוד ועוד. כנסיית סן פרנסיסקו, פנינה ארכיטקטונית של זהב כסף ועץ מהגוני. בירכתי הכנסייה עץ מזהב טהור שמתאר את אילן היוחסין המשפחתי של ישו עד לדויד המלך כפי שניבאו נביאי ישראל שהמשיח (ישו) הוא נצר לבית דויד  והנה ההוכחה. ירדנו להפלגה בנהר הדוארו ,

מראה העיר הצבעוני  ובעיקר גדת הנהר ה"ריביירו" הם מראה  מיוחד במינו, עגנו בגדה שממול לביקור באחד ממרכזי השימור ,ביקבוק והפצה של יין הפורט, מאות מטרים של מנהרות קרירות וחשוכות חצובות בצלע ההר ומאכסנות אלפי חביות ענק בהן מתיישן היין עד למועד הרצוי לביקבוק ושימור נוסף, כמובן טעמנו ודגמנו ממבחר היינות. חזרה ללינה וקצת זמן חפשי בפורטו.

על החוף בפורטוגל - צולם ע"י אלי הראל

על החוף בפורטוגל – צולם ע"י אלי הראל

יום שני 08.10: נסענו דרומה אל עבר העיר לוסו Lusu ומשם אל יער בוסאקו, שמורת טבע מיוערת על רכס שמשקיף לעבר העיר קואימברה ורכס הרי הכוכב. היער, שנקרא  גם "היער המכושף" הווה נקודת משיכה לאנשי דת, נזירים ומתבודדים למיניהם שראו בהדר הטבע נוכחות אלוהית, צפיפות העצים כאילו מסננת את קרני השמש וגם ביום ערפילי יש כעין הילה מעל צמרות העצים. על יסודות של מנזר ישן בנה מלך פורטוגל האחרון ארמון שלא הספיק להתגורר בו אלא רק פעם אחת כאשר בילה כאן עם פילגשו זמרת אופרה צרפתייה. הארמון הוסב היום למלון 5 כוכבים והוא פאר הארכיטקטורה בסגנון מנואלני ( המלך מנואל במאה ה-15 ששלח את ווסקו דה גמה להודו פיתח  עיטורים בצורות של חבלי ספנות והסגנון נקרא מנואלני והפך לסגנון ייחודי לפורטוגל).

טיילנו ביער עד לשער קואימברה ממנו נשקף נוף מרהיב של רכס ההרים, העיר קואימברה, ועד לרצועת  החוף האטלנטית. המשכנו אל העיר קואימברה של שפת נהר המונדגו, לאחר הפסקה במדרחוב  לארוחת צהרים נסענו אל האוניברסיטה של קואימברה, מבנה לבן מרשים במרומי הגבעה שולט במראהו על כל העיר הלבנה. אוניברסיטה זו מהעתיקות באירופה נוסדה עוד במאה ה-13 כאשר קואימברה הייתה בירתה המלכותית של פורטוגל עד היום שוקקת אוניברסיטה זו חיים אקדמאים וצעירים למכביר, סטודנטים בתלבושת סטודנטיאלית מסורתית ממלאים את הרחבה שמשקיפה על העיר.  ביקרנו בספרייה  העתיקה כולה ספונה עץ, אלפי כתבי יד יקרי מציאות ביונית, ערבית וגם עברית מאוכסנים כאן ובמרתפי האוניברסיטה, ביקרנו גם בכנסיית האוניברסיטה מעוטרת באריחי אסולחוס. לנו במלון דון לואיס מעבר לנהר במורדות ההר ומשקיף מכל חדרינו אל מראה העיר והנהר.

יום שלישי 09.10 : דרומה לעבר בטלהה Batalha, מבנה גוטי אדיר ממדים שנבנה להנצחת הקרבות כנגד המוסלמים, בכנסייה קבורים גם מלכי פורטוגל  הראשונים. המשכנו לעבר החוף האטלנטי אל עיירת דייג הסרדינים נזרהNazare, אבן שהובאה מנצרת והמדונה מנזרה הם סגולה לדייגים וליורדי הים של העיר. מסעדה מקומית ליד מדרגות הכנסייה הייתה ריקה  כאשר הגענו בחוץ ערכו את האסכלה לצלייה המסורתית של הסרדינים של נזרה ואכן תוך זמן קצר ביותר נתמלאה המסעדה במשפחות של תושבי במקום למנה אחידה וכמעט היחידה בתפריט, סרדינים על האש בתיבול שמן זית ומלח גס במגש ענקי בלוויית תפוחי אדמה מבושלים בקליפתם וסלט ירקות רענן, חפלה אמיתית.

היין המקומי הוא "היין הירוק" Vino verda שאיננו ירוק כלל אלא עשוי מסוג של ענב מקומי בצבע ירוק עז, היין לבן וקצת מבעבע מתקתק ומוגש קר, ליווי מצוין לסרדינים.

המשכנו בדרך החוף אל עיירת אונסק"ו אובידוש, העיר הקטנה במרומי גבעה מוקפת חומה מוסלמית עוד מן המאה ה-13 שני רחובות עמוסי חנויות, כנסייה ומבצר שהפך לפוז'דה רק בת 12 חדרים.

ברחובות העיירה מגישים ומוכרים ליקר מדובדבנים מקומי בספלי שוקולד, גם משקה וגם קינוח.

טיפסנו בחומה ואכן, מראה מרהיב, נתן להקיף את כל העיר במסלול על גבי החומה.

עוד כשעה נסיעה והשלמנו מעגל בארץ פורטוגל ולמלון בליסבון, נפרדנו מהרכבים הנאמנים במשרד של חברת ההשכרה "הרץ" בקרבת המלון.

בערב, יצאנו לטיול רגלי אנו במרכז העירAvenidaa Libertad (שדרת החופש) ברחוב הראשי (שאנז אליזה של ליסבון) דרך כיכר המשחררים (Restoriadores) לציון השחרור מהסיפוח הספרדי במאה ה-17 , אל הכיכר המרכזית rocio וכאן, לא רחוק מהכיכר אבן בצורת מגן דויד מעין מצבה ועליה חקוק בפורטוגזית ועברית פרטי האירוע בו הוצאו יהודים להורג בידי האינקוויזיציה ועל הקיר ממול חקוק בכמה שפות ביניהן עברית "ליסבון עיר הסובלנות" כלומר, לא עוד.

ממול נראית המעלית שבנה גוסטב אייפל אל העיר העליונה. המדרחוב שמאחורי בניין האופרה שוקק מסעדות, עמדנו בתור יחד עם כולם לשתות את ליקר הדובדבנים המקומי בגביעי פלסטיק מצועצעים.

יום רביעי 10.10: בבוקר מתייצבת המדריכה המקומית איזבלה עם אוטובוס לסיור מודרך באתרי העיר, רובע אלפמה השם היה "אל חמה", מעיינות חמים בפי הכובשים המורים טיילנו בסמטאות הרובע אל מה שהיה פעם הרובע היהודי, סיפורם של אנוסי פורטוגל הוא סיפור תחילתה של החילוניות היהודית. היום קבוע כאן השלט "Juderia" כלומר הרובע היהודי. חצינו את העיר אל רובע Belem כלומר בית לחם, על שפת הנהר בכוון השפך אל האטלנטי ניצב מגדל שמירה מעין מבצר בסגנון פורטוגזי כמוהו רואים בכל הנמלים במושבות פורטוגל לשעבר מגואה שבהודו ועד לדרומה של ברזיל. ביקרנו במוזיאון המרכבות ששימש בעבר בית ספר לרכיבה לבני האצולה ומשפחת המלוכה.

בכנסייה האדירה סן ג'רונימו שנבנתה על ידי המלך מנואל בראשית המאה ה-16 לציון מסעו של ווסקו דה גמה להודו, כאן גם נמצא קברו של המגלה הגדול וקברו של המשורר והסופר קאמויש שהנציח את המסעות הנועזים.  בארונות נישאים על גבי פילים משיש קבורים מלכי פורטוגל על הארונות, בקירות ועל גבי העמודים מגולפים בשיש פירות טרופיים שפורטוגל הביאה אל העולם הישן, כלומר לאירופה.

את הביקור בבלם  סיימנו ב"כיכר המגלים" Descoviadores פונה אל הים בצורת חרטום אוניה אנדרטת המגלים ובראשם "אנריקה הנווט" בנה של נסיכה אנגליה פליפה מלנקסטר, שבאמצע המאה ה-15 יזם את המסעות לאורך חוף אפריקה, הקים מספנות ובית חרושת למפרשים וחבלים ואף הקים בית ספר מסודר לנווטות וימאות. על מרצפות הכיכר שירטוט שממחיש את מסעותיהם של הפורטוגזים מהודו ועד ברזיל.

הסיור הסתיים ברובע חדש של העיר בו התקיימה "אקספו" ב-1998 לציון חמש מאות שנה למסעו של ווסקו דה גאמה, תחנת הרכבת אוריינטה בעיצובו של קאלאטרבה הארכיטקט הספרדי שבנה גשרים בכל רחבי העולם וגם בירושלים. מרכז קניות ענק לסיומו של טיול סיפק את הנשים והגברים כאחד.

בערב, יצאנו כולנו לארוחת ערב בעיר העליונה, Barrio Alto למועדון "פאדו", כולנו זוכרים את עמליה רודריגז זמרת הפאדו שפרסמה את פורטוגל ברחבי העולם. ה"פאדו" שירת נשים בעיקר שמבטאת געגועים לגברים שיוצאים לים לפרנסת משפחתם ולא תמיד חוזרים.

יום חמישי 11.10: לקראת צהרים פינינו חדרים, והאוטובוס של איזבלה לקח אותנו לשדה התעופה לטיסה לפרנקפורט והביתה.

עוד קבוצה שנסעה עם ד.ק.ל.א יועצי תיירות

                               עזי וג'וני.