יומן מסע מאת אלי הראל – טיול נשים להודו אוקטובר 2012

טיול נשים להודו

טיול נשים להודו – אוקטובר 2012


יומן מסע טיול נשים להודו – קול העוצמה הנשית בהודו

אוקטובר 2012 מאת אלי הראל

אז מה היה לנו???

השלום והברכה לכל משתתפות המסע הבלתי נשכח להודו וקהל המבקרים באתר דקלא יועצי תיירות.
כמובטח הנה היומן שינסה לשחזר ולהזכיר את החוויות שעברנו יחד במשך 20 ימים מופלאים וינסה לעשות גם סדר בתמונות ובשמות האתרים בהם ביקרנו. טיול נשים להודו בביצוע ד.ק.ל.א יועצי תיירות. קריאה מהנה.

יום 1

טיסה לטשקנט וטיסת המשך לאמריצר.

יום 2

הגעה מוקדמת מאוד למלון בליווי סאנדיפ האחד והיחיד.

השכמה מאוחרת ויציאה עם הג'יפים למקדש הזהב, המקום המקודש ביותר לסיקים. חולצים נעליים ושמים על הראש מטפחת ונכנסים פנימה בליווי ג'ייסי סינג המדריך הסיקי המעולה, אלפי מאמינים צועדים איתנו, שוטפים את הרגליים היחפות בשוקת משייש, חלק מעולי הרגל שותים מהמים האלה… ואז נגלה לעינינו אגם מלאכותי גדול ובמרכזו מקדש הזהב המרהיב.

טיול נשים להודו

מקדש הזהב באמריצר – צולם ע"י ניצה גנוסר

הולכים ומצלמים את המקומיים והם מצידם משתפים פעולה ואפילו מצלמים ומצטלמים איתנו כאילו אנחנו האטרקציה ולא הם… ממשיכים אל מרכז ההסעדה החינמי הגדול בעולם, כ-30 אלף איש אוכלים כאן מידי יום ופי שתיים בחגים! מתנדבים מחלקים צלחות וסכו"ם, הסועדים ממשיכים לאולמות גדולים שם הם מתיישבים על הרצפה בשורות ארוכות, מתנדבים אחרים עוברים ומחלקים אוכל מסירים גדולים, עדשים ברוטב, אורז ופיתות מיוחדות, בסיום הארוחה הסועדים לוקחים את הצלחות ומניחים בצורה מרוכזת ושם מתנדבים אחרים מנקים ושוטפים הכל. הלאה למטבחים העצומים, המון אנשים יושבים בקבוצות עבודה, חלק מקלפים שום, חלק לשים בצק, חלק אופים את הבצק לפיתות, אחרים עומדים על רמפה גבוהה מעל סירי ענק בהם מבשלים מאכלים צמחוניים, בין לבין מתרוצצים השליחים המעבירים סירי מזון מקום למקום, הכל כל כך מאורגן ואתה עומד ומתפלא, מי מנהל את כל הלוגיסטיקה? איפה מנהל העבודה? איך הכל מתקתק ללא צעקות וללא הכוונה? הכל נעשה בחיוך, אלה שסיימו לאכול עומדים בתור לשטוף כלים או לעשות כל עבודה אחרת, חלק תופסים תנומה קלה על רצפת השיש.

אחרי שמצאנו את ענת וניצה האבודות עמדנו בתור ונכנסנו אל קודש הקודשים של מקדש הזהב, כוהנים יושבים וקוראים ללא הפסק פסוקים מהספר הקדוש מלווים במנגינות נעימות לאוזן המופקים  מכלי נגינה מקומיים. אין ספק שהמקום השאיר עלינו רושם אדיר!

יוצאים מהמתחם לאכול צהריים, ארוחה הודית ראשונה, אחר כך ממשיכים לגבול הודו-פקיסטאן לראות את טכס סגירת מעבר הגבול. אחת ההצגות היותר ראוותניות/לאומניות/מצחיקות שראינו, חיילים מגונדרים מעודדים על ידי מאות אנשים היושבים ביציעים משני צידי הגבול מפגינים את יכותם להרים את הרגל לגובה הראש ולצעוד בנחישות תוקפנית ביותר אל השער המפריד בין שתי המדינות. קריאות עידוד קולניות ושירים לאומניים מלווים את כל מהלך הטכס ההזוי שבא כאילו מעולם אחר.

חזרה למלון למקלחת ומנוחה, ארוחת ערב חגיגית וקבלת שבת, לאחריה יוצאים שוב למקדש הזהב לטכס השכבת הספר הקדוש ללינת הלילה. תוך כדי שירה ומזמורים הספר מובל באפיריון אל אולם השינה שם מכסים אותו היטב ושם יישאר עד לבוקר אז יובל למקדש וכך מידי יום חוזרים ונשנים הטכסים האלה. חזרה למלון בטוקטוקים, חוויה מצחיקה עד דמעות כשלכל טוקטוק נדחסו 7-8 בנות…
במלון אנו מארחים את המדריך הסיקי לשתייה כדת וכדין. לינה באמריצר.

יום 3

עולים על הג'יפים ומתחילים במסע צפונה אל הרי ההימלאיה, בדרך עצרנו בשדה אורז בדיוק בשעת הקציר והדיש, חבורת גברים מזוקנים ועטויי הטורבן המסורתי עבדו בשדה וליד מכונות הדיש, אבל כשחבורת הנשים פושטת על השדה העבודה נפסקת מייד ואנחנו הופכים לאטרקציה, הבנות מצטלמות בפוזות של דוגמניות על ערימות האורז, מניפות מגלים וחרמשים ועד מהרה יש תור של הגברים להצטלם עם הישראליות היפות…

בהמשך הדרך נקלענו לשיירה אינסופית של כלי רכב מכל הסוגים שנוהרים לעצרת בחירות, אחרי שעתיים ו-10 קילומטרים יצאנו מהשיירה, עצירה קצרה לתה וקפה והמשך ליעד הסופי להיום, דארמסאללה. עם ההגעה עוצרים במקלוד גאנג', העיירה מעל דארמסאללה, מסתובבים מעט בשוק המקומי ולראשונה פוגשים את הנזירים והפליטים הטיבטים. הגעה למלון הבנוי על טראסה מדהימה. ארוחת ערב ומפגש בלובי להיכרות מעמיקה עם יהודית ועם חברות הקבוצה. לינה באמריצר.

יום 4

על הבוקר יוגה מדהימה עם מדריכה מקומית ומשם למרכז האומנויות הטיבטי ולמקדש הבודהיסטי שם ראינו ציורי קיר המתארים את מהלך חייו של הנסיך שקיימוני סידהארטא עד שהפך לבודהא.

הטראק הראשון שלנו מחכה, חוצים כפר של רועי צאן משבט הגאדי, ממשיכים בחציית הרכס המיוער המפריד בין דארמסאללה לדארמקוט, רוני מחליטה להרביץ נפילה מפוארת אבל קמה וממשיכה כמו גדולה, נשרי ההימלאיה נותנים מופע נהדר בשמיים מעלינו, בדארמקוט אנו רואים כבר את בית חב"ד שמתכונן להקפות שמחת תורה וכמובן פוגשים את התרמילאים הישראלים בכל פינה, שלטים בעברית על בתי עסק וגסט האוסים.

במסעדה מקומית בבאגסו נכנסים למטבח ולומדים מעט מרזי הבישול המקומי מה שעשה אותנו עוד יותר רעבים… אחרי הארוחה חוזרים לג'יפים ומבקרים במקדש הטיבטי ומרכז החיים של הקהילה הטיבטית הגולה בראשות הדלאי לאמה הנערץ. עוד זמן פנוי בשוק המקומי וחזרה למלון בדרמסאללה.

יום 5

הימלאיה, הימלאיה… אין ספק שהנסיעה בג'יפים ב"כבישי" ההימלאיה ההרריים היא חוויה מסמרת שיער, לפני כל סיבוב תפילת הדרך, אחרי כל סיבוב בירכת הגומל… הנהגים המקצועיים והחביבים מאוד שלנו מובילים אותנו באומנות ממש. נסיעה בנופי נהרות יפים, במורדות הרים שם חוצבים המקומיים אבני שיש באמצעים פרימיטיביים, קופים בכל פינה, שירותים בטבע וכך אנו מגיעים לעיר מאנדי שם נכנסים לראשונה למקדש הינדי המוקדש לפרוואטי, אשתו של שיווה, מקדש זה מיועד לגלגולה של פרוואטי כקאלי, האלה צמאת הדם שלצווארה שרשרת העשוייה מידיים של בני אדם וחגורה העשוייה מגולגלות, שיווה מיוצג כלינגאם, איבר מין זכרי גדול מימדים…

ממשיכים בדרך ונכנסים לעמק קולו, עמק האלים. קניון צר בו זורם נהר ביאס שמקבל את מימיו מהפשרת השלגים במרומי ההימלאיה. מפל מרשים נופל אל הנהר וזוג הודי בירח דבש מצטלם איתנו למזכרת. הלאה לקולו בירת העמק, שוב עצרת בחירות מלווה בתזמורת מקומית, עצירה במפעל מקומי לשאלים המפורסמים של האזור ולעת ערב מגיעים למנאלי היושבת בקצה העמק ובתוך רכס ההימלאיה. מלון מדהים מחכה לנו, בנוי על מורד ההר וחדרים יפהפיים – שתי קומות עם שתי מיטות כפולות!
ארוחת ערב כיד המלך ומפגש בחדר שלי לשתייה, סיפורים ובדיחות. לינה במנאלי.

יום 6

בוקר טוב עם ענת בשיעור יוגה מעורר ובתנאים כנגד כל הסיכויים…
ביקור בארמון המלך המקומי העשוי כולו עץ בטירת נאגאר, ממשיכים לביתו של הצייר הרוסי ניקולאס רוריך שבדיוק חגגו לו יום הולדת בטכס יפה עם שירה של בית הספר למוזיקה שהקימה אשתו במקום. עוד הליכה בתוך הכפר העתיק בין הבתים היפים, בית ספר מקומי לילדים אשר ישבו ולמדו בחצר, אשה השוברת אבני צפחה לגג הבית שלה וברקע כל הזמן הרי ההימלאיה והעמק הזרוע כולו מטעי תפוחים, אפרסקים ושזיפים. ארוחת צהריים קלה במסעדה מיוחדת ושף מוכשר, זמן פנוי בשוק במרכז מנאלי, זה הזמן להזמין חליפות הודיות עם בדים מרהיבים ורקמות יד נדירות. לינה במנאלי.

יום 7

מתחילים בביקור במקדש דורגא העתיק, עוד גלגול של פרוואטי. אחר כך מחכה לנו עדר של יאקים עקשנים לרכיבה קצרה והרבה צילומים, בעצם היאק הוא מין פרה משודרגת עם שיער ורעמה יפים… ממשיכים בטיול רגלי במורד ההר דרך מטעי תירס ושאר ירקות, בתי אבן יפים עד למרכז מנאלי. בזמן שרוב הבנות עסקו בקניות יצאנו רינה רוני ואני לסופר לקנות מצרכים לארוחת הצהריים, יהודית וסאנדיפ קנו פירות וירקות וכולנו נסענו לאזור הרכבל שם פתחנו שולחן פיקניק כשכל ההודים מסתכלים עלינו כעל אנשים שהגיעו מכוכב אחר. המשך לאולד מנאלי עם קצת גשם, שוב קניות וקפה והמשך לשפת הנהר שם חיכה לנו בראהמין מגיד עתידות שבעיקר בישר לנו בשורות שרצינו לשמוע… תה וסמבוסק עם השקיעה והבראהמין הידידותי מסיימים את היום. אחרי ארוחת הערב יושבים בבאר של המלון וסאנדיפ במופע סטאנדאפ נדיר מספר על הוואי החיים בהודו מנקודת מבט אישית ביותר. לינה במנאלי.

יום 8

הבוקר כשפתחנו את דלת מרפסת החדר נגלו לנו הרי ההימלאיה מכוסים בשלג טרי מהלילה, איזה יופי להיפרד כך מהרכס הגבוה בעולם. עוזבים את המלון ואת מנאלי ויורדים דרומה דרך עמק קולו, דרך הררית מובילה אותנו עד לשימלה היפה היישר למדרחוב שנקרא "המול" אליו הגענו במעליות. מדרחוב יפה וסימפטי, כן, שוב קניות… נוסעים אל המלון המיוחד והמעוצב, מלון בוטיק בשימלה.

יום 9

מקדש הקופים המוקדש להאנומן האל הקוף, פסל ענק בראש ההר והמוני קופים חצופים סביב, משם ממשיכים לבית בו התקיימו הדיונים על חלוקתה של הודו אחרי שבריטניה ויתרה על השליטה באזור שהפך אחר כך להודו, פקיסטאן ובנגלה דש. צילומים נוספים של העיר הבנויה במורד תלול ואנו ממשיכים דרומה. ארוחת הצהריים הפתעה של ממש, מאק דונלנד! איזו שמחה לאכול ג'אנק פוד אחרי שבוע רצוף של אוכל הודי. ממשיכים לצ'אנדיגאר, אמרו לנו שזו העיר המתוכננת ביותר בהודו, אבל מה שחיכה לנו בכניסה לעיר היה שכונות פחונים וקרטונים, אנשים שחיים במיץ של הזבל. המלון היה מפלט מרגיע אחרי מה שראינו. ארוחת ערב שבת עם שירים וקידוש ואחר כך מפגש חברתי מעניין בהדרכתה של יהודית.
לינה בצ'אנדיגאר.

טיול נשים להודו

גן הפסלים בצ'אנדיגר – צולם ע"י ניצה גנוסר

יום 10

אנטוניו גאודי ההודי הכין לנו גן פסלים מיוחד במינו, שימוש בחומרים מהטבע ופסולת ביתית ותעשייתית, נק צ'אנד- שהיה מהנדס כבישים במקצועו בנה מכל החומרים האלו גן קסום, פסלי אנשים ובעלי חיים, מפל מים יפה, עיצוב מיוחד ואנחנו הלכנו מאגף לאגף ולא הפסקנו לצלם. אגם מלאכותי נחמד לקינוח ואנו בדרך לרישיקאש, הגעה למלון והתארגנות, בערב ארוחה צמחונית, ברישיקאש הקדושה לא אוכלים בשר. לינה ברישיקש.

יום 11

על הבוקר שיעור יוגה על גג המלון המשקיף על העיר ונהר הגאנגס, אחר כך עוזבים את העיר רק כדי לצלם אותה מלמעלה… לאחר מכן יורדים מהג'יפים, עולים גשר מתנדנד "לאקשמן ג'ולה" מ-1929 מעל נהר הגאנגס הקדוש ומגיעים למקדש שיווה בצורת פירמידה, חלק מנשות הקבוצה עולים איתי יחפים 14 קומות דרך עשרות פסלי שיווה עד לתצפית נהדרת על העיר והנהר. שאר הבנות בקניות כמובן. הליכה לאורך השוק של העיר עד לשפת נהר הגאנגס, כמה בנות אפילו טבלו רגליים במים הקדושים (והקפואים), המון סאדהואים משונים סביב שלא להזכיר את הפרות המחרבנות על כל שטח פנוי. ממשיכים עד לגשר "ראם ג'ולה" חלק חוזרות איתי למלון למנוחה וחלק נשארות לספוג עוד את העיר המיוחדת הזו. אחר הצהריים נפגשים שוב והולכים יחד לארטי, טכס תפילה הנערך כל יום עם השקיעה. שירים יפים על רקע ההר ופסל שיווה מרשים, המון קהל מקומי ומערבי משתתף בטכס המרגש. סיור קצר באשראם הגדול ביותר בהודו ומשם למסעדה על שפת הנהר שם טעמנו לראשונה חומוס ופלאפל תוצרת הודו, נודלס ושקשוקה השלימו ארוחה מאוד לא הודית. לינה ברישיקש.

יום 12

אסתי כהן מעבירה לנו שעת התעמלות נהדרת ומחלצת עצמות על גג המלון ואחר כך עולים להר מעל לרישיקאש, בדרך עוצרים ביער לראות ולהצטלם עם קרובי משפחה שלנו, קופים חמודים שאוכלים ממש מהיד. ממשיכים בטיפוס עד למקדש "הגרון הכחול" המקום בו על פי המסורת שתה שיווה רעל שאיים להשמיד את העולם ולכן הגרון שלו הפך לכחול. קשה להאמין עד שלא רואים, אמונה עמוקה שגורמת לאנשים להיכנס מתחת לזרם מים קפואים עם הבגדים, לעמוד בתור שעתיים שלוש רק כדי לראות את הלינגאם הגדול, לזרוק עליו פרחים ולשפוך עליו חלב. הג'יפה מסביב כמעט בלתי נסבלת אבל רק לנו זה מפריע…
יורדים בחזרה לרישיקאש, זמן פנוי לשוטטות בעיר או מנוחה במלון. אחרי ארוחת הערב נפגשים להיפרד מהנהגים הנאמנים שלנו, התרגשות הדדית ללא ספק ולחגוג לאסתי יום הולדת 50, עוגה מפוארת וברכה מיוחדת פרי עטה של יהודית, טכס מרגש ומצגת שנשלחה מהמשפחה. ערב בלתי נשכח!
לינה ברישיקש.

יום 13

מוקדם בבוקר נוסעים להארידוואר לתחנת הרכבת, נפרדים מהנהגים ונכנסים להודו, מאות אנשים ישנים על הרצפה, סירחון עצום סביב, קופים מקפצים ומחפשים אוכל, ברוכים הבאים להודו!!! הסבלים מעמיסים את המזוודות הכבדות על הראש ואנחנו אחריהם בשיירה דוממת עד למזח שם ממתינים לרכבת. תופסים מקומות, מוודאים שכל המזוודות עם הקניות היקרות עולות לקרון ואנחנו בדרך לדלהי. כמעט 5 שעות נסיעה בנופים חקלאיים והנה דלהי, עולים לאוטובוס ונוסעים למרכז שם עולים לריקשות לנסיעה חווייתית, המסגד הגדול, השוק התוסס והעמוס בהמשך, רחובות עמוסים בריקשות, עגלות רתומות לשוורים, המון הולכי רגל, המון מכוניות, המון צפצופים והכל זורם. שוק הסארים, שוק התכשיטים, שוק השאלים, שוק החתונות… מצלמים גם את המצודה האדומה וממשיכים עם האוטובוס לשוק הגדול, קינארי בזאר, זמן פנוי לקניות ומשם נוסעים לשער הודו המרשים שנבנה על ידי הבריטים, מסתובבים ומצלמים. בהמשך סיור פנורמי בקריית הממשלה, בית הנשיא ונסיעה למלון. באמצע כל הג'יפה ההודית הטיפוסית מלון מדהים הנמצא בתוך מתחם שכולו יופי וגנים, שייש מפואר על הרצפה וחדרים מקסימים. ארוחת ערב מעולה אחרי הצניעות של רישיקאש, השף מגיע כדי להסביר על האוכל וזוכה למחיאות כפיים, אחלה אוכל!
לינה בדלהי.

יום 14

טיסת בוקר לואראנסי אחרי שנפרדים מסאנדיפ שיוצא לחופשת מולדת קצרה. נוחתים לחום ולחות ונוסעים להתארגנות קצרה במלון רמדה פלאזה המפואר, ארוחת צהריים בפיצה האט ומשם לסארנאת, עם המדריך המקומי הנהדר, המקום בו נתן בודהא את הדרשה הראשונה לפני 2500 שנה. נכנסים למוזיאון הארכיאולוגי המרשים, פסלי בודהא עתיקים ושמורים להפליא, עמודי אריות ועוד ועוד. ממשיכים למתחם המנזרים הבודהיסטים שנחרבו על ידי המוסלמים, נזיר יושב במדיטציה מול קיר מקדש עתיק. המקדש הבא חדש ומיוחד, נראה יותר כמו כנסייה נוצרית וגם כאן ציורי קיר המתארים את מהלך חייו של סידהרטא/בודהא. חוזרים לוראנאסי, עולים על ריקשות, שוב… וחוצים את מרכז העיר הסואן, רינה נופלת בדרך אבל הכל נגמר בשלום, מגיעים לשפת הגאנגס מלווים בילדים שמנסים למכור לנו כל דבר אפשרי, המון אנשים מתחילים להיאסף לקראת הארטי, תפילות הערב, עולים על סירת משוטים ויורדים במורד הנהר אל מול אתר שריפת הגופות, כמה מדורות בוערות כבר ושתי גופות נוספות ממתינות בתור, אחת מהן הוטבלה במימי הנהר לפני השריפה. הערב יורד ואנחנו מדליקים נרות קטנים שמונחים בסלסילה קטנה עם פרחים, כל אחת ומשאלתה עימה וכך מניחים את הנרות במימי הגאנגס ומשיטים את המשאלות שלנו ביחד עם הנרות. עוגנים ביחד עם המון סירות נוספות אל מול הבמה המרכזית שם נערך טכס הארטי, לפידי אש מונפים על ידי הכוהנים, מחתות עשן וקטורת מסובבות מעל הראשים וכל הטכס הזה נראה סוריאליסטי ולא ממש מציאותי. חוזרים לגדה ומשם בריקשות חזרה לאוטובוס ולמלון. מקלחת יסודית וקרצוף חזק של העור מוריד את הלכלוך הפיזי אבל לא את החוויה העמוקה שמותירה רושם בל ימחה בלב כולם.
לינה בוראנאסי במלון מדהים ומפנק במיוחד.

טיול נשים להודו

שיט על הגנגס, ורנאסי – צולם ע"י ניצה גנוסר

יום 15

השכמה מוקדמת מאוד בבוקר לצפייה בזריחה על הגנגס – אחת היפות בעולם. חזרה רגלית דרך העיר העתיקה והמאוד מאפיינת את הודו על כל תפארתה ומערומיה. מקלחת טובה, ארוחת בוקר מפנקת ומדהימה ויוצאים לדרך.
מפעל משי וברוקאד על הבוקר, מפות וראנרים נפרשים בהמוניהם לפנינו, עבודה מיוחדת ויפה. הלאה לשדה התעופה גם שם אנחנו מרוקנים את החנות המקומית…

נחיתה בדלהי, סאנדיפ כבר מחכה עם האוטובוס ואנחנו בדרך לאגרה, נסיעה ארוכה, הגעה בערב היישר למלון מעולם אחר, ג'ייפי פאלאס, פאר ועושר סביב, ארוחת ערב טובה ולמיטות. לינה באגרה.

יום 16

מתחילים הבוקר במתחם קבורה מפואר של ההורים של מומטאז, אשתו של שאה ג'האן, בניין יפהפה ששימש השראה לבניית הטאג' מאהאל, עבודות שיבוץ אבנים צבעוניות באבן שייש לבנה, מבנה מקסים ביופיו, משם אנו ממשיכים למבצר אגרא שנבנה על ידי הסולטן המוגולי הגדול מכולם, אכבר. מצודה/ארמון שמעולם לא נכבשה, תעלת מים, חפיר, עם תנינים, חומה משולשת אדירה סביב. הארמון עצמו נבנה על ידי אכבר, בנו ונכדו. שייש לבן מפוסל כתחרה בחלונות, מבנה הדיוואן היפה ותצפית על הטאג' מאהאך מעבר לנהר. במשך 8 שנים ישב כאן הסולטן שאה ג'האן במעצר בית, בנו אורנגזאב כלא אותו כדי לרשת את כס הסולטן, 8 שנים של צפייה בקבר אשתו האהובה מומטאז מאהאל עברו על שאה ג'האן עד שמת ונקבר לצידה.

טיול נשים להודו

טאג' מהאל – צולם ע"י ניצה גנוסר

ביקור במפעל מודרני לשיבוץ אבני חן בשיש, אומנות אשר עוברת מדור לדור מאז ימי הקמת הטאג'. ממשיכים לארוחת קנטאקי פרייד צ'יקן ומשם לשוק המקומי וקפה טוב. האתר הבא משאיר את כולם פעורי פה ממש, מוזיאון אומנות הרקמה במשי, חלון אחר חלון נפתחים בפנינו ובכל חלון יצירת אומנות מדהימה יותר מקודמתה! הדמויות ממש קמות לתחייה באומנות המיוחדת הזו. בקומה השנייה תכשיטים בעיצוב מיוחד, כולל התכשיטים המקוריים של נשות הסולטנים, כמובן שכל אחת הצטלמה עם השרשראות, הצמידים והטבעות המלכותיות, אם אי אפשר לקנות אז לפחות תמונה ובכל זאת חלק מהבנות רוכשות טבעות המשובצות באבני חן שהומלצו על ידי מגיד העתידות הבראהמיני…

המשך הערב מזמן לנו מופע מרגש על סיפור האהבה האולטימטיבי בין מומטאז לשאה ג'האן, הסיפור שהוליד את הטאג' מאהאל.
אחרי יום עמוס חוזרים למלון. קידוש ליל שבת וארוחת מלכים. לינה באגרה.

יום 17

סוף סוף הגיעה היום הנכסף! נוסעים למגרש חנייה, שם עולים על רכב מקומי אחרי שבקושי מצליחים לברוח לרוכלים משבט עלוקות הצוואר. ביקורת בטחון, הליכה קצרה ואנו עומדים מול אחד מפלאי העולם, הטאג' מאהאל! צלם צמוד עושה "בוק" לכל אחת ואחת, לא מפסיקים לצלם ולהצטלם, מתקרבים אל המבנה, גורבים גרביים על הנעליים ונכנסים פנימה שם רואים את צמד המצבות של האהובים הנצחיים, על זה נאמר "בחייהם ובמותם לא נפרדו" אין ספק שזה אחד משיאי הטיול והגשמת חלום ישן עבור כולנו. מבנה מושלם והרמוני, שייש לבן שהובא ממרחק מאות קילומטרים מרג'אסטאן, אבנים טובות שהובאו מכל רחבי תבל, אומנים מפרס מוונציה ומעירק, 20 אלף איש עבדו במשך 22 שנים! ובכל הזמן הזה הסולטן משגיח על המלאכה ומזניח את הממלכה. התוצאה מונחת לפנינו  במלוא הדרה.

יוצאים מאגרה מערבה ומגיעים לפטיפור סיקרי עיר הבירה שנבנתה על ידי הסולטן אכבר וננטשה בפתאומיות אחרי כמה שנים. סיור בין מבני העיר המלכותית, ארמונות הנשים השונות של אכבר, ההינדית, בתו של המהראג'ה של ג'ייפור, המוסלמית מפרס והנוצרייה הפורטוגזית מגואה, לכל אחת ארמון המתאים לדתה ומעמדה. מבנה מדהים של הדיוואן עם עמוד מתומן באמצע. חצר ענקית ואגם מלאכותי קטן.

אחרי ארוחת צהריים במסעדה מקומית ממשיכים בדרכנו לג'ייפור, בדרך שירה בציבור, ריקודי בטן באוטובוס וקריאות אליייייההההווווו…

מתארגנים במלון ויוצאים לסיבוב רגלי בעיר.
לינה בג'ייפור.

יום 18

שוק החלב המיוחד של ג'ייפור מחכה לנו על הבוקר, הכי מעניין זה "בדיקת איכות" החלב, בדיקה מתוחכמת זו נעשית על ידי הפשלת השרוול של הבודק, הכנסת היד עד המרפק לתוך כד החלב, הוצאת היד הנוטפת חלב, טעימה מכף היד, ניגוב היד בחולצה ה"נקייה" והמשך לכד הבא… אם לא רואים לא מאמינים! חלבנים יושבים ומחכים ללקוחות ובינתיים שותים צ'אי מסאלה הנעשה כמובן מהחלב הטרי הנמכר במקום, ניצה ניסתה את הצ'אי ואמרה שהיה טעים, לניצה שלום…

לאתר הבא עולים בעזרת ג'יפים, ארמון ומצודת אמבר במרומי הגבעה, הגבעות סביב מעוטרות בחומה ארוכה ואדירה שלדעתי מרשימה לא פחות מהחומה הסינית. בעזרת "שרמה" המדריך המקומי אנו עורכים סיור מרתק בחדרי הארמון ומהמרפסות המשקיפות על העמק. אין ספק שחדר המראות הוא המרשים מכולם, מראות ושברי זכוכית על התקרה והעמודים, אבנים טובות משובצות בקירות באין ספור דוגמאות. חוזרים עם הג'יפים בחזרה לעמק ומשם לג'ייפור, חנות בגדים גדולה ומשם לארמון המהראג'ה שעדיין פעיל היום, המהראג'ה הנוכחי בן 13 בלבד, סיור באולם הנשפים המפואר והעשיר מאוד, כדי כסף ענקיים ששימשו את המהראג'ה לנשיאת מי הגאנגס הקדושים במסעו הימי ללונדון.

אחרי הפסקת הצהריים רוב הנשים ממשיכות לקניות או למלון וחלק ממשיכות איתי למתחם ג'נטאר מנטאר, המכון האסטרונומי והאסטלוגי המדהים שבנה ג'אי סינג השני, המהארג'ה המשכיל וחובב האסטרונומיה. ללא ספק אתר חובה לכל חובבי מדעי גרמי השמיים, שעוני שמש מדוייקים להפליא! מפות כוכבי השמיים ועוד ועוד. מכאן גם אנחנו יוצאים אל השוק המרתק של ג'ייפור, עוד קצת קניות וחוזרים למלון. אחרי מנוחה קצרה נוסעים לבית הקולנוע ראג' מאנדיר המפואר שעומד בניגוד משווע לסביבה הג'ייפית. שטיחים מקיר לקיר, כסאות שנשענים אחורנית וקהל המריע ומשתתף בקול רם ובשריקות לכל מה שקורה על המסך, מרתק ומשעשע, גם אנחנו לא ישבנו בשקט וקריאות ההתפעלות מיופיים של השחקנים נשמעו בשפה העברית לא פחות מההודית…

חזרה למלון לארוחת ערב ולאחריה מפגש סיכום הטיול.
קשה היה לסכם את חוויות הטיול בנקודת הזמן הזו, אבל כל אחת אמרה את מה שהרגישה.

לינה בג'ייפור.

יום 19

נסיעה לדלהי, בדרך מאק דונלנד מהיר והיישר למרכז קניות מודרני שם ראינו הודים אחרים לחלוטין מאלו שפגשנו במהלך הטיול, עשירים, נקיים וקונים מותגים לא פחות מבני גילם במערב. אפילו זוגות צעירים שהחזיקו ידיים היו שם… מה שלא ראינו כמעט קודם לכן.

בהמשך אנו נוסעים לבית משפחת גופטא, הסוכן המקומי שלנו בהודו, קבלת פנים חמה ולבבית מצפה לנו, כל אחת מקבלת סארי וזר פרחים, מוזיקה הודית ברקע ואנחנו רוקדים עם המארחים. בצד המתינו 2 בחורים כדי לצבוע את הידיים בחינה. לסיום קיבלה כל אחת "קורטי" (חולצה הודית ארוכה), צמידים ועגילים כמתנה מהמארחים.
חוגגים יום הולדת מעולם אחר לשולמית המופתעת שאף קיבלה מתנות מהמארחים, מהבנות ומהבית וברכה מיוחדת של יהודית…

יפה ומרגש היה הביקור הזה ואנו נוסעים למלון האחרון שלנו ואיזה מלון… 5 כוכבים ענקיים ממש.
ארוחת ערב אחרונה ומפגש אצל יהודית קלוט לשתייה והקראת מילות הסיכום פרי עטה.
לינה בדלהי במלון מושלם לטיול מושלם.

יום 20

נסיעה לשדה התעופה, טיסה לטשקנט ומשם לארצנו הקטנה ולמשפחות המגועגעות.

תם ונשלם מסע ארוך ומדהים בארץ מיוחדת ויחידה בעולם, מסע בו חווינו חוויות רוחניות, חוויות ממראה נופים מרהיבים, חוויות ממראה ערים, כפרים ושווקים, אבל בעיקר חוויות ממפגש עם אנשים החיים במציאות שונה כל כך משלנו, לפעמים בתנאים בלתי אנושיים ממש אבל נדמה שהם שמחים בחלקם. קשה להבין את הודו ואת ההודים.

נהניתי להוביל אתכן בדרכי ההימלאיה ההרריות, בכבישים צרים ומפותלים, בשווקים ובאתרים, בארמונות ובקברים מפוארים, במקדשים סיקיים, הינדים ובודהיסטים בשדות אורז וטרסות מפותלות. קבוצת נשים מגובשת להפליא, כל אחת חלק מהקבוצה ובה בעת גם ייחודית בדרכה, קבוצה ממושמעת ומפרגנת, קבוצה שאשמח להדריך בכל מקום בעולם.

בברכת שלא ייגמרו לנו הדרכים

שלכם תמיד ובכל דרך

אלי הראל