הודו ונפאל יומן מסע עם עוזי לוין דצמבר 2009

יומן מסע עם עוזי לוין – הודו ונפאל, דצמבר 2009

 

יומן מסע עם עוזי לוין – הודו ונפאל, דצמבר 2009

יום חמישי 03.12:

שדה התעופה של טשקנט, עוד נתרגל אליו, דלהי ואנו בדרך להודו.

 

יום שישי 04.12:

ממש לפנות בוקר ובגלל השעה המאוחרת מוקדמת נחסכנו ביציאה משדה התעופה ממתקפת הרוכלים

והסבלים שכל כך תציק לנו בהמשך, התארגנות מנוחה קצרה ביותר במלון.

ארוחת בוקר ומפגש ראשון עם הודו, הריחות באוויר שהם תערובת של תבלינים וקטורת שמועלית בכל

פינת רחוב במקדשים קטנטנים שמסתתרים בתוך איזה כוך, מטבחי הרחוב מטגנים בשמן עמוק ומשומש

כדבעי את כופתאות הירק (פאקורה) שאת הגרסא הראויה למאכל עוד נטעם בהמשך, אוכל לא חסר

בהודו גם לא למרודים שבעניים.

 

המסגד הגדול סגור למבקרים, גם יום שישי וגם משלחת מאיראן שבאה לביקור. טיילנו באזור השוק

הישן של דלהי, עיר מוסלמית עד עצם היום הזה להזכירנו שהודו היא עדיין המדינה המוסלמית השנייה

בגודלה בעולם (אחרי אינדונזיה), שוק הצורפים וסמטת התבלינים.

צעדנו דרך סמטאות השוק לעבר ה"מבצר האדום". המוגולים, הכובשים הפרסיים של הודו החל מהמאה

ה 15, ניצלו את הפיצול ששרר בקרב הממלכות ההודיות הרבות והתבססו במרכז הודו והם גם אחראיים

למבנים המונומנטאליים שהם ממוקדי המשיכה העיקריים לביקור בהודו.

 

המבצר האדום נבנה על ידי השליט המוגולי אכבר סבו של בונה הטאג' מאהל. החומה האדירה מאבן

אדומה מסתירה ארמון מגורים רב פינוקים משיש לבן עם תעלות מים בין החדרים ופאר הארכיטקטורה

המוסלמית. שימוש מתוחכם במים ורוח כדי לצנן את האוויר הלוהט של הקיץ בדלהי אפשר חיים נוחים

ומפנקים בארמונות המוגולים והרג'פוטים (המאהרג'ים של רג'סטן).

 

המשכנו לעבר אתר השרפה וההנצחה למהאטמה (הנפש הטובה) גאנדי, אבי האומה ובעיקר האיש

שעשה את השימוש היעיל ביותר בהתנגדות הבלתי אלימה וכך קידם את עצמאות הודו, רציחתו של

גאנדי היתה על רקע ניסיונו לשפר את מעמד הטמאים (לא לבטלו) ובכך קומם נגדו את קנאי הדת

ההינדית.

 

הפסקת צהרים, מקדונלד, ביקור בדלהי החדשה, העיר אותה בנו הבריטים שתשמש כבירת האימפריה,

שער ניצחון, India Gate, לזכרם של החיילים ההודים שנפלו בשירות האימפריה הבריטית בשדות

הקרב של אירופה.

המשכנו לאזור בנייני הממשל שתוכננו להיות מרכז השלטון של האימפריה הבריטית באסיה שדרה

רחבה ולצידה בניינים בעלי ארכיטקטורה אקלקטית מכל המרכיבים של הארכיטקטורה ההודית

והמוסלמית- מוגולית.

 

לאחר ארוחת הצהרים המשכנו ל "כותאב מינאר", מגדל בן אלף שנים שנבנה לרגל הנצחון המוסלמי

הראשון על אדמת הודו והקמת השלטון המוסלמי הראשון, המתחם שבו גם שרידי מסגד גדול בנוי על

חורבות מקדש הינדי קדום שעמד במקום הוא תחילתו של זרע הפורענות שקיים עד עצם היום הזה

בסכסוך בין הינדים למוסלמים על המקומות הקדושים.

הכובשים המוסלמים טשטשו את הפנים של פסלי האלים ההינדים ואף כרתו את ראשיהם. עוד הספקנו

להציץ לעבר "מקדש הלוטוס" מקדשם של בני הכת הבהאית שבנוי כפרח לוטוס ענק ומואר באור

יקרות. תם היום הראשון, ארוחת ערב ולישון.

 

יום שבת 05.12:

השכמה קצת מאוחרת וטיסה לנפאל, מפגש ראשון עם הביקורות הקפדניות בשדה התעופה. אשרת כניסה

קיבלנו בשדה התעופה ולמלון. נפאל, מהארצות העניות שבעולם קיבלה אותנו בשביתה כללית ובהפסקות

חשמל. התבשרנו שלמחרו נוכל אך ורק לסייר רגלי ובמרכז העיר.

עוד הספקנו לבקר בפשופאטינאט מתחם מקדשי האל שיווה על שפת נחל שלגדותיו שורפים ההינדים את

מתיה ארוחת ערב ומופע פולקלור. ניסיתי עוד לבקר

באזור הטאמל (הרובע העתיק והתוסס של העיר) אלא שהפסקות החשמל ממש "סגרו " את העיר.

 

יום ראשון 06.12:

ביקרנו במקדשים ובסמטאות העיר העתיקה מלון אחד בעיר העתיקה הסכים לפתוח שעריו לכוס קפה

וארוחה קלה, את אימת המפגינים על תושבי העיר ראינו בדרכנו ל"מקדש הקופים" כאשר שרפו אופנוע

שהעז לנוע בעיר. גבעת הקופים ובראשה מתחם מקדשים ו"סטופה" עליה מצויר הסמל הבודהיסטי של

העין השלישית וסימן השאלה (לא הכל אנו יודעים). בשעות הערב התפוגג העוצר ויצאנו לטייל בטאמל

וגם לבקר באחד המועדונים והתחושה היתה של בילוי בפאב לונדוני או בניו יורק.

 

יום שני 07.12:

השכמה מוקדמת, טיפסנו במעלה ההרים אל הכפר נגרקוט, מלון חווייתי על פסגת ההר וגם לא כל כך קר

וכך המתנו עם כוס תה חם ביד לזריחה מעל פסגות ההימלאיה, ואכן בינגו זכינו במראה נדיר של נצנוצי

אור על הפסגות המושלגות כאשר קרניים ראשונות של השמש העולה פוגעות בהן.

אחרי ארוחת בוקר ירדנו במורד ההר אל העמק ואל העיר באדגאון או באהקטפור היום שהיתה בימי

הביניים בירת אחת משלושת הממלכות הזעירות של עמק קטמנדו.

טיול רגלי יביא אותנו אל הכיכר המרכזית "דורבאר" ובה מקדשים בסגנון נפאלי ייחודי, אגן

ארכיטקטורה מיוחדת במינה שניתן גם לזהות אותה בבתי בעץ העתיקים עטורי מרפסות מגולפות גם

לאורך הרחובות בהם טיילנו.

 

דמויות של פילים עיטרו את מדרגות המקדש וגגות עץ מגולפים להפליא אחד על גבי משנהו בשלושה

מפלסים. המשכנו לבירה נוספת של תקופת ימי הביניים והיא פאטאן שהפכה כבר לחלק בלתי נפרד

מהעיר קטמנדו, גם כאן כיכר "דורבאר" ובחזית הארמון פסל של מלך עם ציפור על הראש (נזכרנו בשיר

של גלי עטרי). ביקור אחרון "בודינאת" סטופה בודהיסטית ענקית שמסביבה שוק סואן ומקדשים,

הצטיידנו בפליז וגם איבדנו את יעקוב.

 

יום שלישי 08.12:

דאקשנקאלי, המקדש לאלה קאלי בהרים מחוץ לעיר. האלה אמנם צמאת דם אלא לדמם של נדרים

וקורבנות שמאמינים נשבעו להקריב לה באם תתגשם משאלתם. מאות מאמינים עומדים בתור לשוחט

כשבידיהם תרנגולות עיזים וכבשים. הדם יותז אל פני האלה והבשר יאכל מיד ביער הסמוך. טיסה לווארנסי.

 

העיר הקדושה יושבת לשפת הנהר הקדוש גנגס שזורם הישר ממקום מושב האלים שבהרי ההימלאיה

וגם כאן בעיר הזו הנהר סב על עקבותיו כאילו חוזר אל משכן האלים. כאן החל בודהא בהטפותיו, לכאן

באים ההינדים בהמוניהם כדי למות להישרף ולפזר את אפרם בנהר הקדוש, סגולה לקיצור משמעותי

במעגל החיים והמוות, הסמסרה.

 

נסענו מיד לסארנת מקום הטפותיו הראשונות של בודהא. רחובות העיר מהומה ומבולקה, פרות ריקשות

אופנים ומכוניות ומאות אלפי הודים, לאן הם כולם הולכים?

מהמלון יצאנו במוניות לכוון העיר העתיקה פילסנו דרך בין המון אדם אל ה"גאהט" (במה מוגבהת

ברציף הנהר) שבו יתקיים טקס השכבת הנהר לישון או פרידה ממנו למשך הלילה. מסירה בנהר צפינו

בטקס בו שבעה כוהנים בראהמינים צעירים מניפים אש וקטורת לארבעה כווני השמים לכל צלצול

פעמונים ומוזיקה הודית. בתום הטקס חווינו את ההוויה ההודית בריקשות אופניים דרך מצעדי חתונות

ושווקים חזרה לארוחת ערב במלון.

 

יום רביעי 09.12:

השכם בבוקר אל נהר הגנגס, גלגל השמש עולה המאמינים טובלים במים ומברכים את השמש, גברים

נשים זקנים וטף טובלים באדיקות. חלפנו על פני אתרי שריפת הגופות. טיול בעיר העתיקה, סמטאות

צרות, אין מנוס צריך להתחכך בפרות או בקירות הבתים.

שוטרים מזוינים בכל מקום. פעם עמד כאן מסגד על מקום מקדש הינדי ועכשיו מיקדש הינדי והרי לכם

חומר נפץ לדורות. חזרה למלון וטיסה לקאג'וראהו. עם הנחיתה סיור בשמורת טבע יפהפייה, הג'פים

לקחו אותנו אל נקיק עמוק ובו מפל מים מרשים וצורה ייחודית של סלעים שעברו תהליך של הבליה.

ראינו בעלי חיים בעיקר קופים ומיני צבאים. בערב מופע פולקלור מחלקי הודו השונים.

 

יום חמישי 10.12:

המקדשים הארוטיים, מה כבר לא נכתב על התופעה, לפני כאלף שנים מלכי שושלת ראג'פוטית בשם

צ'נדלה בנו עשרות מקדשים שקירותיהם מגולפים בשלל תנוחות הקאמא סוטרא (תורת האהבה) כל זה

כאשר במערב חגרו את הנשים בחגורות צניעות ובעולם המוסלמי כיסו את פני הנשים ברעלות.

מדריכנו שפע הסברים פילוסופיים אלא שאנו בוודאות לא יודעים גם היום מה התה המטרה האמיתית,

מבחינה אומנותית הרי שיש בפנינו יצירה מדהימה של פיסול ופילוסופיה באבן. אחר הצהרים החלנו

בנסיעה לכוון אורצ'ה, הכבישים בהודו הם מהמורה אחת גדולה ומי מפנה את הדרך למי עדיין הקוד לא

פוענח, רכבת שעברה בעיר פקקה את התנועה לשעה תמימה. אורצ'ה, עיירה שקטה שמשכחבה כל לילה

את האל בראמה לישון או יותר נכון נפרדת ממנו בדרכו לביתו ללינת הלילה.

 

יום שישי 11.12:

בבוקר ביקור בארמון שנבנה כבידי שליטים ראג'פוטים מקומיים שהיו בברית עם המוגולים במאות

ה-16 וה-17. הארמון הכביר נטוש מזה מאתיים שנה ואוכלס בחלקו על ידי השליטים הבריטים והסופר

רודיאר קיפלינג שכאן אף כתב וכמובן קיבל השראה את הספר נער הג'ונגל. ביקרנו בארמון ובמקדש

שנבנה על ידי ארכיטקט יווני ובמעט דמיון לפנינו כנסייה ביזנטית.

אחר הצהרים רכבת לאגרה, התפתחו שיחות מעניינות עם הודים ברכבת ללא ספק חוייה נוספת בהודו.

ארוחת ערב וכמובן חתונה איך לא.

 

יום שבת 12.12:

עם בוקר אל הטאג' מאהל, סיפור אהבה נדיר לתקופתו או מגלומניה של שליט תאב בנייה כך או כך

יצירת אומנות נדירה פאר הארכיטקטורה הפרסית כאן בהודו. "אנדרטה לאהבה" ומה לא.

ביקרנו במפעל שמייצר את עבודות השיש באותן שיטות בהן עבדו אומני הטאג' ואכן אומנות מפליאה

בשיש ואבני חן. הפסקת צהרים ולאחר מכן ביקור במבצר העיר.

מבנה אדיר עשוי אבן אדומה שנבנה אף הוא על ידי המוגולים לדורותיהם, ארמונות שיש מפנקים וגם

דירתו של בונה הטאג' שאה ג'אהן בה נכלא על ידי בנו וממרום דירתו שמעבר לנהר השקיף על הטאג'

במשך שמונה שנים עד למותו. מוזיאון -חנות "קוהינור" שמונה יצירות של אומן אחד ברקמה עדינה

ממש לא יאמן כך גם אוסף התכשיטים של בעלי החנות, הארנקים חגגו. בערב יצאנו אל מרכז העיר

לקנות תבלינים ולא רק.

 

יום ראשון 13.12:

יצאנו לכוון ג'ייפור, בדרך ביקור בעיר הנטושה פאטפורסיקרי,השליט המוגולי אקבר (כשמו כן היה)

חשוך הבנים, בנה את העיר במקום מושבו של קדוש סופי שברך אותו בבן זכר.

ממש בנייה טרומית,בחיפזון נבנתה וננטשה מסיבות פוליטיות בעיקר של שליטה באזורים הינדים, אכבר

שליט אכזר כשלעצמו הנהיג סובלנות דתית ואף ניסה ליצור דת חדשה, "דת העולם", המורכבת מיסודות

של כל הדתות שהיו ידועות לו. בג'ייפור יצאנו לארוחת ערב ומופע פולקלור.

 

יום שני 14.12:

מוקדם בבוקר יצאנו אל שוק החלב ולמדנו שיטת הערכה ייחודית לאיכות החלב ,נמהל במים או לא? מה

אחוז השומן בחלב? ועוד תכונות נוספות וכל זאת באמצעות טבילת היד בתוך החלב והתבוננות מעמיקה

ומקצועית בכף היד לאחר שנשלפה מתוך הכד.

מצודת אמבר, מעוזם של השליטים הרג'פוטים שגם המוגולים וגם הבריטים העדיפו לכרות עימם ברית

ולהסתייע בכישוריהם הצבאיים. המבצר -ארמון על דרך המלך דרך המסחר מפנים הודו אל הים הערבי

הוא סמל לעצמאותם של שליטי רג'אסטן. ברכיבה על פילים כיאות לאורחים חשובים הגענו אל הארמון

בראש ההר. גם כאן, עבודות שיש מדהימות עד כדי דקות של תחרה, טכניקת קירור על ידי שימוש

מושכל במים ורוח וכמובן מעונות הפילגשים. בדרך העירה מפעל שטיחים שאף העניק ארוחת צהרים קלה.

 

חזרנו אל העיר הוורודה זו שבין החומות לביקור בגן האסטרונומי המדויק להפליא שהקים לפניי כמעט

שלוש מאות שנים המהראג'ה הנאור ג'יי סינג וכל זאת לצורך קביעת ההורוסקופ מרכיב חשוב ביותר

בהתנהלותם ובאורח חייהם של ההינדים. המשכנו לארמון העיר כאן מתגורר המהרג'ה עד לעצם היום

הזה, תלבושות רהיטים ואגני מים אדירים עשויים כסף טהור לשאת את מי הגנגס הקדוש במסעו של

המהרג'ה להכתרת מלך אנגליה בלונדון. חווית השוק ההודי וחציית הכיכר בוודאי שלא תישכח. וגם סרט

הקולנוע ,את סוף הסרט לא נדע.

 

יום שלישי 15.12:

יצאנו בבוקר לכוון דלהי, ארוחת צהרים וברכבת לאזור פאנג'ב בצפון מערב הודו ארצם של הסיקים, דת

בת כ-700 שנה שמורכבת מהינדואיזם עם השפעה של האיסלאם אליו נחשפו מייסדי הדת. ביטול

הקאסטות, (כמו שעשו הג'יינים והבודהיסטים) שוויון חברתי, הם אינם מונותאיסטים במובן המערבי

של המילה אבל מאמינם באל כללי ומרכזי.

 

יום רביעי 16.12:

אמנם יום אחרון לטיול אבל אנחנו בפעילות עד ממש לדקה התשעים. מקדש הזהב, כולנו חבשנו מעין

טורבנים ונכנסנו לבקר בקודש הקודשים של המאמינים הסיקים. "בריכת הנקטר" אמריצר, במרכזה

מקדש עטור בכיפת זהב, האזור נקי ומטופח אנו הולכים יחפים לגמרי בנינוחות מלאה.

מתחם המטבחים שמאכיל אלפי מאמינים ביום, מצווה שיש למלא כדי לא לבייש את מי שאין לו אוכל.

התנדבנו גם אנו ללוש צ'אפאטי. אבל יש גם מאפיה מכנית. ביקרנו בגן בו נטבחו מאות סיקים בידי

הבריטים באחת מתקופות ההתקוממות (הלא אלימה)!! של ההינדים נגד הבריטים.

הפסקה במלון ולאחר מכן אל הגבול עם פקיסטן לטקס הורדת הדגל. כל מה שסופר ונאמר על הבעיה

שבין הודו לפקיסטן הארץ שהיתה אחת תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי בלבד ולא קודם לכן

בהיסטוריה שלה מומחש כאן בגבול בין שתי המדינות. ארוחת ערב ולשדה התעופה.

 

תם ונשלם הודו ונפאל.

תודה שנסעתם איתי, עוזי לוין.

 

לתכנון טיולים להודו ונפל לנוסע העצמאי או ההצטרפות לאחד מטיולינו הייחודיים פנו ליועצי התיירות שלנו:

עוזי לוין בטלפון 0523827462, או אלי הראל  0547440990.